הטיפול הסיני בבעיות פריון נפוצות

אי פוריות עשוי לנבוע מבעיות של הגבר, של האישה, של שני בני הזוג, או שלא נמצא להן הסבר. ב-40%-50% מהמיקרים הבעיה היא אצל האישה, ב-30%-35% הבעיה היא אצל הגבר, וב-15%-30% אין הסבר למקור הבעיה.
מאמר זה מפרט את הגישה הסינית לטיפול בבעיות פוריות נפוצות על פי אבחנתן המערבית, והוא מהווה המשך למאמר על "טיפולי פוריות על פי הרפואה הסינית" שמפרט את האבחנות הנפוצות בבעיות של אי הפוריות על פי הרפואה הסינית.
חשוב לזכור שבסופו של דבר, הטיפול הסיני אינו נקבע על פי האבחנה המערבית, אלא על סמך התשאול, הבדיקה וההבנה הסינית כיצד גוף האדם פועל, וכיצד מתרחשים הריון ולידה. ומכאן שבמרפאה עשויים להיות טיפולים שונים מאלו שנזכרים כאן לאותה אבחנה מערבית.
הרפואה הסינית בנתה מערכת רפואית שלמה ושיטתית, ששירתה נאמנה את תושבי המזרח במשך אלפי שנים, מערכת שתקפה גם היום בתרבות המערב. הרפואה הסינית המודרנית משלבת בתורתה גם את ההישגים הטכנולוגיים האדירים של הרפואה המערבית באבחון ובטיפול, ופועלת על מנת למצוא את השביל המחבר ביניהן. שימוש נכון בידע הסיני ובהישגי המערב יכול להוביל לרפואה משולבת, מקצועית ואיכותית יותר. רפואה שיכולה לתת מענה לבעיות רבות יותר, להתאים את הטיפול לבעיה ולמטופלים, ולהשתמש בטוב משני העולמות.
 
• טיפול בבעיות פיריון על רקע לא מוסבר
• אי פוריות של הגבר
• חוסר ביוץ / חוסר איזון הורמונלי
• אי הופעת וסת (אמנוריאה)
• עודף בהורמון החלב (היפרפרולקטינמיה)
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות PCO
• אנדומטריוזיס
• רזרבה שחלתית נמוכה, או תגובה שחלתית נמוכה
• אי ספיקה של הגופיף הצהוב
• חסימה של החצוצרות
• בעיות ברירית הרחם

טיפול בבעיות פיריון על רקע לא מוסבר (Unexplained infertility)
כ- 30%-15% מכלל הזוגות שפונים לטיפולי פוריות יאובחנו כסובלים מבעית פוריות על רקע בלתי מוסבר. יש באבחנה זו בשורה טובה מצד אחד, היות ולא נמצאה אצל בני הזוג הפרעה מכנית או הורמונלית או כל בעיה ידועה אחרת. מצד שני אבחנה זאת עלולה להיות מקור לבלבול ולתסכול, במיוחד אצל זוגות שלא מצליחים להרות זמן רב ולא מבינים למה הם לא מצליחים. חשוב לזכור שאי מציאת הבעיה אינו אומר שהיא לא קיימת, אלא שבכלים האבחנתיים של הרפואה המערבית לא ניתן לגלות אותה.
אצל חלק מאותם זוגות תימצא לבסוף מקור הבעיה עם התקדמות הטיפולים ומעבר של בדיקות נוספות (כמו צילום רחם, היסטרוסקופיה, או הפריה חוץ גופית שמהווה גם פעולה אבחנתית), אולם רוב הזוגות יישארו ללא אבחנה מדויקת יותר גם לאחר ביצוע בדיקות נוספות.
זוגות שסובלים מאי פוריות על רקע לא מוסבר הם מועמדים מצוינים לטיפול ברפואה הסינית, הודות להבנה הייחודית של הרפואה הסינית של הפוריות, והודות ליכולת אבחנה עדינה שיכולה להצביע על בעיה, גם אם כל הבדיקות תקינות. במקרים כאלו הטיפול הסיני עשוי לחסוך טיפולים הורמונליים, בדיקות וניתוחים שעלולים לגרום לסבל רב ולסיבוכים.
המצבים הנפוצים מבחינה סינית כוללים את חולשת הכליות, בעיה בזרימת האנרגיה והדם, חולשה של הדם והצטברות של ליחה או לחות. כל אלו נידונים בהרחבה במאמר על טיפולי פוריות על פי הרפואה הסינית.
 
אי פוריות של הגבר
אי פוריות שנגרם מסיבות של הגבר מהווה כ-30%-35% מסך בעיות אי הפוריות. הסיבות לאי הפוריות של הגבר יכולות להיות פנימיות או מכניות ומתבטאות בזרע לא תקין או בהעדר זרע. תאי הזרע נוצרים באשכים ובצינורות האשך במשך כשבעים יום, והם מושפעים מגורמים גנטיים, פנימיים וסביבתיים, מה שמוביל לתודתיות גבוהה של נתוני הזרע, ולתוצאות שונות בין בדיקה אחת לשניה. התנודתיות הגבוהה מקשה את המעקב אחרי ספירת הזרע, ועל ההערכה האם הטיפולים עוזרים לשפר את הזרע. היא גם מקשה על חקר אמיתי של הטיפול בזרע לא תקין (בכל שיטות הטיפול, גם הסינית וגם המערבית), כי ממילא נתוני הזרע יכולים להשתפר או להדרדר ללא כל התערבות, וקשה לקבוע עד כמה השינויים הם כתוצאה מטיפול או שהיו קורים מעצמם.
הטיפול הסיני בבעיות זרע כולל על פי רוב אחד מארבעה מיקרים: חוסר יין של הכליות, חוסר יאנג של הכליות, חום ולחות או סטגנציה של Qi או דם. הטיפול ארוך יחסית (לפחות שלושה עד שישה חודשים), ומורכב בדרך כלל מצמחי מרפא שניתנים על פי האבחנה. לעיתים ניתן להשתמש בדיקור בשלבי הטיפול הראשונים על מנת לקדם את הטיפול.
פירוט נרחב על הטיפול הסיני בבעיות פוריות של הגבר ניתן לקרוא במאמר המפורט שבאתר, שגם דן בשאלה מתי כדאי להיעזר ברפואה הסינית, ומתי לבחור בטיפול המערבי.

חוסר ביוץ / חוסר איזון הורמונלי
כשליש מבעיות הפוריות של הנשים הן על רקע אי סדירות הורמונלית. כשהסינים בנו את מערכת האבחון והטיפול שלהם כבר לפני אלפיים שנה ויותר לא היו להם בדיקות הדמיה או אולטרסאונד, הם לא ידעו על קיומם של ההורמונים, ולא היו יכולים לבצע בדיקות דם. במקום כל אלו הם התבססו על התבוננות עמוקה בתהליכים ובפרטים, על הקבלה בין האדם והטבע ועל בדיקות גופניות חיצוניות מדוקדקות.
הגיניקולגיה הסינית מבוססת על פירוט מדוקדק של התופעות סביב המחזור החודשי: תמונת המחזור החודשית, הסדירות, משך הדימום, אופי הדימום, סוג התופעות הנלוות למחזור (כאבים, גודש, שינויים במצב הרוח, שינויים במערכת העיכול, שינויי טמפרטורה בגוף ועוד). ובנוסף מסימפטומים נלווים אחרים שאינם קשורים במחזור, אך יכולים לתת אינפורמציה על התפקוד של האיברים הפנימיים שקשורים בפוריות האישה.) התמונה שמתקבלת נותנת אינדיקציה טובה מאוד על התפקוד ההורמונלי של האישה. פעמים רבות טיפול שנעשה על פי העקרונות של הרפואה הסינית יוביל להסדרת המחזור, לשיפור התסמינים והתופעות סביב המחזור, ובדיקות הדם גם יראו שיפור במדדים ההורומונליים.
חוסר איזון הורמונלי יכול לנבוע ממצבים פרטניים יותר, כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCO), עודף בהורמון החלב, אי סדירות של בלוטת המגן (תיירואד) ומצבים אחרים. הנפוצים שבהם מפורטים בפיסקאות הבאות.
  
אי הופעת וסת (אמנוריאה)
חוסר הופעת וסת (אל-וסת) יכול להיות ראשוני או מישני. אל-וסת ראשונית מוגדרת כאשר נערה לא מקבלת מחזור עד גיל 16, (או עד גיל 14 ללא סימני מין משניים), והיא קשורה מבחינה סינית לחולשה של הכליות שאחראיות על ההתפתחות המינית. המושג "כליות" ברפואה הסינית הוא רחב מאוד, וכולל בתוכו גם את תפקודי הכליות עצמן, כפי שהן מוכרות באנטומיה המערבית. מעבר לאיסוף השתן והפרשתו, ושליטה על משק המלחים והמינרלים, הכליות אחראיות גם להתפתחות ולגדילה גופנית ושיכלית, ולהתבגרות המינית. כך שעיכוב בהגעת וסת ראשונית קשורה בחולשה של הכליות לבצע תפקידם זה.
אל-וסת משנית מוגדרת כאי הופעת וסת במשך 3-6 חודשים לפחות אצל אישה עם וסת סדירה. הסיבות השכיחות לאל-וסת מהבחינה הסינית הן חוסר דם (כמו באנורקסיה נרבוזה), ובעיות של תקיעות דם ברחם.
הטיפול בדרך כלל יעיל מאוד, הן באמנוריאה ראשונית והן במשנית, והוא כולל דיקור וצמחי מרפא. לעיתים נדרש רק טיפול אחד או שניים בדיקור על מנת להשיב את הוסת, ולעיתים זהו תהליך ארוך יותר וממושך. התזונה הסינית יכולה לתרום רבות לטיפול במצב זה, ובמיוחד כאשר קיים חסר דם.
 
עודף בהורמון החלב (היפרפרולקטינמיה)
הפרולקטין הוא הורמון שגורם ליצור החלב, ובמקביל הוא מונע את התפתחות הביוץ. זהו מנגנון של הטבע שנועד למנוע מהאישה להכנס להריון חדש כל עוד היא מניקה תינוק קטן. מכאן שעליה של רמת הורמון החלב הפרולקטין בדם קשורה בהפרעה בביוץ התקין. כ-15% של הנשים הסובלות מווסת לא סדירה סובלות מהפרשת יתר של פרולקטין. רמת ההורמון התקינה היא עד 20 נ"ג/מ"ל (ננוגרם למיליליטר) או 150-600 ביחידות סטנדרט בינלאומיות, בבדיקה שנעשית ביום הרביעי או החמישי לווסת. ככל שהעליה ברמות הפרולקטין גבוהה יותר, כך זה ישפיע יותר על הביוץ.
מבחינה סינית עליה בהורמון החלב קשורה באיבר הכבד. על פי רוב מדובר בבעיה בזרימת דם, אשר מעלה את היאנג והחום בגוף, מה שמפריע לתהליך גיוס והבשלת הזקיקים שהינו תהליך ייני. ברוב הפעמים הדיקור לבדו יכול לטפל בבעיה, ובמקרים אחרים הטיפול כולל גם צמחי מרפא.
 
תסמונת השחלות הפוליציסטיות PCO
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר אצל נשים בגיל הפוריות, והגורם השכיח ביותר להפרעה בביוץ. עוצמת התופעה משתנה מאוד בין הנשים, מעוצמה קלה מאוד שלא באה לדי ביטוי ממשי ועד לתופעה מערכתית שפוגעת בציר ההורמונלי ומפסיקה את הביוץ. האבחנה של תסמונת השחלות הפולציסטיות מורכבת מהסימפטומים שמציגה האישה, מבדיקות הורמנליות ומהדמיית אולטרסאונד.
התמונה הקלינית הקלאסית כוללת מחזורים ארוכים מהרגיל ועד אל-וסת, השמנת יתר ושיעור יתר. בבדיקה הורמונלית ניתן לראות עליה מסוימת של הורמוני המין הזכריים, והפרשה גבוה יחסית של ההורמון LH ברמה גבוהה יותר מאשר FSH. בבדיקת אולטרסאונד ניתן לראות שחלות מוגדלות וריבוי של ציסטות עליהן, שהן למעשה זקיקים שלא הגיעו לבשלות.
מבחינה סינית זהו מצב מערכתי שמדגים באופן יפה את הגישה הכוללנית של הרפואה הסינית למצבי ליחה ולחות. המחזורים הארוכים וחוסר הביוץ מתארים הימצאות של ליחה שמעכבת תהליכים בגוף, והציסטות הן הצטברויות של אותה הלחות. מקור הלחות הוא על פי רוב במערכת העיכול. עיכול לא שלם או לא מלא של המזון, או ריבוי של מזונות שגורמים ללחות בגוף גורמים להצטברות של הלחות בגוף. הלחות יכולה להצטבר בכל מקום בו קיימת רירית בגוף, כמו מערכת העיכול עצמה, הריאות ומערכת הרבייה. הלחות יכולה להיות חמה או קרה, מה שיקבע מה תהיה מידת העלייה של ההורמונים הזכריים (החמים), מידת הופעת הציסטות (שהן לחות שהצטמקה ונהיתה צמיגית עקב החום) ושל שיעור היתר.
הטיפול כולל המלצות תזונה, דיקור לסילוק לחות ולהנעת דם, וצמחי מרפא מייבשים ומשתנים. (ראה/י גם תזונה לסילוק ליחה ולחות).
 
אנדומטריוזיס
באנדומטריוזיס תאים של רירית הרחם (האנדומטריום) נמצאים מחוץ לרחם, בד"כ בחלל הבטן התחתונה, באגן, סביב השחלות ומעל לחצוצרות. תאים אלו מגיבים לגירוי ההורמונלי החודשי, וכמו רירית הרחם הם צומחים ומדממים, רק שכאן הדימום אינו יכול לצאת מהגוף, והוא נשאר באגן ובחלל הבטן.
שכיחות המחלה גבוהה מאוד: כ-10% אחוז מהנשים סובלות מאנדומטריוזיס, והמחלה מהווה חלק ניכר מהסיבות לאי הפוריות. הסימפטומים העיקריים של המחלה הם כאבים בזמן הווסת, ולעיתים גם דימום חריג. הבדיקה היחידה שמאשרת הימצאות אנדומטריוזיס הינה בדיקה באמצעות לפרסקופיה, דרך התבוננות במכשיר אופטי, ולקיחת דגימה לבדיקה היסטולוגית.
מבחינה סינית זהו מצב של היתקעות דם ברחם או באגן, שמאופיינת בעיקר בכאבים חזקים סביב המחזור. כאשר הכאבים מופיעים לפני המחזור מדובר בד"כ בתקיעות של האנרגיה, בעוד שכאבים ביום הראשון או השני לדימום מצביעים על תקיעות דם. הצטברות הדם ברחם לפני המחזור מחריפה את הבעיה הראשונית של זרימת הדם, וגורמת לכאב. בנוסף ניתן למצוא גם ריבוי של קרישי דם בווסת, וגוון סגלגל של הדם, שהם ביטויים של תקיעות הדם.
באבחנה הסינית ניתן דגש רב לתיאור הכאב, למיקומו, אופיו ושאר מרכיביו, על מנת לקבוע אילו איברים או מרידיאנים מעורבים, והיכן נמצאת הבעיה.
מבחינה מערבית הטיפול באנדומטריוזיס כולל מתן גלולות למניעת הריון כשהאישה לא מעוניינת להרות, ומתן של טיפול הורמונלי מלאכותי בזמן הניסיון להכנס להריון. הטיפול הסיני כולל דיקור בנקודות שמניעות דם ברחם, וטיפול בגורמים האחרים, אם קיימים. ברוב המקרים יתווספו גם צמחי מרפא לאותה המטרה.
נשים רבות הרו בעקבות הטיפול הסיני ללא צורך בטיפולים הורמונליים. הטיפול עשוי לקחת שלושה עד שישה חודשים, כשבמהלכם ניתן לצפות להפחתה משמעותית של כאבי המחזור ושל התופעות האחרות.
 
רזרבה שחלתית נמוכה, או תגובה שחלתית נמוכה
נשים בגילאים מתקדמים, נשים לפני הפסקת הוסת או נשים עם תפקוד שחלתי נמוך עלולות להתקשות להרות עקב רזרבה שחלתית נמוכה. לעיתים המצב מתבטא בהתקצרות או התארכות של משך המחזור החודשי, בשינויים במועד הביוץ ולעיתים אף בחוסר בביוץ. במקרים רבים התגובה השחלתית לגירוי הורמונלי תהיה נמוכה. בבדיקות דם ניתן לראות עליה של ההורמון FSH שתפקידו לגרות את השחלה לגייס את הזקיקים ולגרום להבשלתם. כאשר הרזרבה השחלתית נמוכה הגוף נדרש לייצר עוד מההורמון על מנת לחזק את הפעילות של השחלה.
מבחינה סינית מצב זה קשור בדרך כלל לחוסר יין של הכליות ולירידה באיכות החומרית של הגוף. לעיתים מתלווה למצב הזה גם עליה של חום של הגוף (היאנג עולה על רקע חוסר היין) שמתבטא בתחושות חום, גלי חום לפרקים, תחושות יובש בגוף, שינה טרופה, עצבנות, רעב מתמיד וכולי. זהו למעשה שלב מקדים למנפאוז, שעלול להתרחש גם בגיל צעיר.
הטיפול כולל על פי רוב צמחי מרפא ודיקור, ולמרות שהוא עלול להיות ממושך הוא יכול לשפר את התגובה השחלתית. נשים רבות שמגיעות לטיפול במצב הזה מגלות שעם התקדמות הטיפולים הן מגיבות טוב יותר לטיפול ההורמונלי, מייצרות יותר ביציות ובאיכות טובה יותר (יותר ביציות מופרות, העוברים נראים טוב יותר, ולבסוף גם מצליחות להרות). כמובן שככל שגיל האישה מבוגר יותר, או אם הרזרבה השחלתית נמוכה יותר, יעילות הטיפול פוחתת וקיימים מיקרים שבהם אני ממליץ שלא להתחיל בטיפול.
נשים שהצליחו להרות מועדות יותר להפלות ספונטניות, ועל כן מומלץ להמשיך את המעקב גם אחרי ההיריון, ולעיתים להמשיך את הטיפול עד סוף השליש הראשון של ההיריון.
 
אי ספיקה של הגופיף הצהוב
כאשר הזקיק מגיע לבשלות בזמן הביוץ הוא מתפוצץ ומתוכו יוצאת הביצית למסעה הארוך. מה שנותר מהזקיק הוא רק המעטפת, שנקראת הגופיף צהוב, או קורפוס קולוסום. למרות שהתרוקן מהביצית עדיין קיים לגופיף הצהוב תפקיד חשוב בהריון, היות והוא מפריש את הורמון הפרוגסטרון שתומך ברירית הרחם, ומקיים את ההיריון.
חוסר תפקוד של הגופיף הצהוב מתבטא ברמות פרוגסטרון נמוכות, ברירית רחם חלשה, ובהתקצרות של השלב הלוטאלי (השלב שבין הביוץ לבין הגעת המחזור).
מבחינה סינית מדובר בחסר של חום או של יאנג. השלב הראשון של המחזור (מהיום השני של הוסת ועד הביוץ) הוא שלב ייני, שמתאפיין בבניה של החומר (הבשלה של ביצית, בניית רירית הרחם), בעוד השלב הלוטאלי שייך ליאנג, לחום ולאש של הגוף.
כאשר שלב זה קצר במיוחד, או כאשר אין מספיק חום בכליות, הגופיף הצהוב לא מבצע את תפקידו וההיריון לא מתאפשר.
הטיפול הסיני פשוט יחסית ויעיל, וכולל דיקור וחימום באמצעות מוקסה, המלצות תזונה מחממת וצמחי מרפא מחממים.
 
חסימה של החצוצרות
תפקיד החצוצרה הוא להעביר את הביצית מהשחלה אל הרחם בתהליך שנמשך כמה ימים. בחצוצרה מתקיימת למעשה ההפריה וכאשר העובר מגיע לדופן הרחם הוא כבר בן 3-4 ימים וכבר התחלק מספר רב של פעמים. מכאן ברור שחסימה של החצוצרה עלולה למנוע את המפגש של הביצית עם הזרע, או למנוע את השתרשות העובר ברחם.
חסימה בחצוצרה נגרמת מדלקת באגן או בחצוצרה שעלולה לנבוע ממחלות שמועברות ביחסי מין, שימוש בהתקן תוך רחמי, ניתוחים באגן, דלקות אחרות באגן והפלות. החסימה יכולה להיות חלקית או מלאה, כשמספר הדלקות ועוצמת החסימה קובעים את חומרת הבעיה.
מבחינה מערבית קיימים ניתוחים לשיקום החצוצרה כאשר המצב יחסית קל, או ניתוח לכריתת החצוצרה במצבים אחרים. במקרים רבים הטיפול יעקוף את הבעיה, והאישה תעבור טיפול הפרייה חוץ גופית, בהם שואבים את הביצית, מפרים את הביצית במעבדה, והעוברים מוחזרים ישירות לרחם.
הרפואה הסינית יכולה לעזור במצבי חסימה קלים ובינוניים. הטיפול כולל דיקור וצמחי מרפא והוא נועד לטפל בדלקת באזור, להניע את הדם ולסלק ליחה מהחצוצרות. מכיוון שזהו טיפול שעשוי לארוך מספר חודשים מומלץ להתחיל אותו מבעוד מועד.
נשים רבות שנמצאות כבר בטיפולי פוריות ומגלות שהן סובלות מחסימה בחצוצרה יכולות לעבור טיפול בהפריה חוץ גופית, ולהיעזר ברפואה הסינית לשיפור בכך את סיכויי ההתעברות. אותן נשים יכולות להיעזר בטיפול הסיני לפני שיחליטו להביא לעולם ילד נוסף.
 
בעיות ברירית הרחם
רירית הרחם קולטת ומשרשת את העובר. רירית הרחם גדלה מהמחזור ועד הביוץ, ורצוי שעובייה התקין לאחר הביוץ יהיה גדול מ-7 מ"מ, אם כי ניתן לעיתים להרות גם עם רירית דקה יותר. מבחינה סינית, הרחם מקבל הזנה משלושה מקורות: מהכליות הוא מקבל את היין (החומר), והיאנג (האש החום והאנרגיה). מהכבד הרחם מקבל את הדם, והלב שולח אל הרחם את ההזנה הרגשית והנפשית. שלושתם חשובים לתפקוד טוב של הרחם, ולהכנתו להריון.
רירית רחם דקה מעידה על בעיה באחד מערוצי ההזנה של הרחם, ובמקרים רבים הבעיה היא ביותר מערוץ אחד. על פי רוב מדובר במצב משולב של חוסר דם, או בעיה בזרימת הדם באגן, יחד עם חולשה של הכליות. הטיפול כולל דיקור וצמחי מרפא, ולמרות שלא פשוט לעבות את רירית הרחם, ישנם מיקרים רבים בהם הטיפול במרפאה הצליח לעבות את רירית הרחם, והוביל להריון וללידה.
בעיה אחרת ברירית הרחם היא הצטברות של נוזלים ברירית. מעבר לעובי הרירית חשוב גם מבנה הרירית, כמה שכבות ניתן לראות בה, והאם ניתן לראות בה נוזלים, או תהליך דלקתי. כאשר רירית הרחם לא סדירה הדבר קשור מבחינה סינית לבעיה בזרימה של הדם, שיכולה להיות קשורה לכבד או ללב (להגדרות הסיניות של האיברים הללו). כאשר קיימים נוזלים ברירית הרחם מדובר על פי רוב בהצטברות של לחות או ליחה ברחם. הטיפול אז יפעל ליבוש וסילוק הליחה, ולהנעת דם ברחם. אלו נעשים על ידי דיקור, צמחי מרפא מייבשים ומשתנים, ועל ידי המלצות תזונה מתאימות.

יש לך שאלה? צוות המטפלים שלנו ישמח לענות בפורום המרפאה

הורדת המאמר כPDF